פסק-דין בתיק תא"מ 37871-10-11

מבוא

1.      בפניי תביעת שיבוב בסכום של 38,294ש"ח, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים לרכב שהיה מבוטח על ידי התובעת (להלן- "הרכב המבוטח").

2.      תמצית טענת התובעת הינה שהתאונה אירעה לאחר שהרכב המבוטח עלה על אי תנועה שלא היה מסומן כדין בתמרור, בצומת לא מואר, ולפיכך מוטלת האחריות לתאונה על הנתבעת, הרשות המוניציפאלית שבתחומה אירעה התאונה (להלן- "העירייה").

3.      הנתבעת שלחה הודעה לצדדים שלישיים, משרד השיכון והחברה המנהלת את העבודות בשכונת חומת משה (הר חומה)

4.      המחלוקת בין הצדדים נסבה לגבי שאלת החבות ושאלת הנזק כאחד.

5. נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 .

דיון והכרעה

6. לאחר שעניינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, ושמעתי את הראיות וטיעוני הצדדים,  מצאתי כאמור שיש לדחות את התביעה .
7. נהג הרכב המבוטח העיד בפני שנסע ברחוב בין השעות 21:00 לבין 21:30. הכביש היה חשוך לגמרי, והתאורה כבתה. בעיקול נתקל לפתע באי תנועה שהיה באמצע הכביש. בעקבות התאונה נפתחו כריות האוויר, נגרם נזק רב לרכב, וחלק מהנוסעים שהיו ברכב המבוטח פונו לבית החולים. במהלך עדותו הגיש תצלומים של מקום התאונה אשר צולמו על ידי חתנו ביום התאונה, לאחר שאירעה, ולמחרת (מוצג ת/2).
8. הנהג העיד שאף שאינו מכיר את הכבישים במקום, הוא נהג וותיק שלא היו לו תאונות דרכים קודמות. כן העיד שמהירות נסיעתו הייתה בגבולות המותר.
9. מעיון בתצלומים של זירת התאונה עולה כי מדובר בכביש בן מסלול אחד לכל כיוון נסיעה, שאינו כביש צר. מהתצלום שצולם בשעות הלילה ניתן ללמוד שקיימת בצומת תאורת רחוב. משאר התצלומים ניתן ללמוד שאבני השפה בצומת צבועות, ועל גבי הכביש מופיעים סימונים שונים, כגון קווי הפרדה, וחצים לגבי כיווני התנועה. אי התנועה נמצא במרכז הצומת.
10.  אף שהתובעת טענה שהיה על העירייה לסמן את אי התנועה בצבעים זוהרים או בתמרור, כפי שסומן אי תנועה אחר בצומת, היא לא הביאה כל ראייה לכך, אף לא הצביעה על הוראה חוקית המחייבת הצבת תמרור מסוים על גבי אי התנועה או צביעתו בצבע שונה מהצבע שבו נצבעו אבני השפה.
11. לכתב ההגנה של צד ג/2 צורפה תכנית התמרורים של המקום אשר אושרה על ידי רשות התמרור, הגורם המוסמך לאישור הצבת התמרורים. לפי התכנית לא נדרש היה להציב תמרור על אי התנועה. גם העד מטעם הנתבעת, וגם העד מטעם צד ג/2, העידו שעל פי התכנית המאושרת של התמרורים לא הייתה כל חובה להציב תמרור במקום, בעוד שלגבי איי תנועה אחרים בצומת נקבעה חובת הצבת תמרור.
12. הצבת תמרורים ברחובות העיר נעשית על ידי אנשי מקצוע הבוחנים את תנאי הדרך, ולא באופן אקראי. ככל שנטענת טענה בדבר אי כשירותו של תמרור, או בדבר הצורך להציב במקום תמרור נוסף, יש להוכיח את הטענה. ניתן לשם כך לפנות לרשויות המוסמכות ולבחון האם חייבה התכנית המאושרת בהצבת תמרור שלא הוצב. ניתן גם לזמן את אנשי המקצוע בהליכים מתאימים, ואולם עצם העלאת הטענה בעלמא לפיה לא הוצב במקום תמרור, אין בה כדי להוכיח שנפל פגם כלשהו בתמרור. כך גם אין די בטענה בעלמא לפיה התאורה במקום אינה מספיקה.
13. התרשמותי מהתצלומים הינה שלא נפל כל פגם בתמרורים בצומת, לרבות בתמרורים שהוצבו על איי התנועה. כמו כן לא מצאתי כל פגם בתאורה. כאמור, ניתן ללמוד מהתצלום שקיימת במקום תאורה, בנוסף לתאורת הרחוב לרכבים פנסי רכב המאירים את הדרך תאורה נוספת.
14. לא הוכח בפני שבניגוד לתכנית התמרורים חלה חובה על גורם כלשהו להציב תמרור נוסף על אי התנועה. לא הוכח בפני לחילופין שהרשות המוסמכת לאישור התמרורים התרשלה בכך שלא דרשה הצבת תמרור במקום. כאמור לא הוכח שהייתה התרשלות בשל היקף התאורה במקום.
15. אף שהנהג העיד על עצמו שהוא נסע במהירות כדין, ושלא היו לו בעבר תאונות דרכים, אין להוציא מכלל אפשרות שהוא לא שם ליבו לתנאי הדרך שאותה לא הכיר.
16. בכל מקרה, לא הוכחה כל רשלנות מצד העירייה, או לחילופין מצד גורם אחר כלשהו, ולפיכך דין התביעה להידחות.

ההודעה לצד השלישי